נמשכת שבע שנים וכוללת שלושה שלבים תיכון, שירות צבאי/לאומי, יציאה לאזרחות.
שלב א: תיכון
קבוצת העצמה תהליכית הנפגשת אחת לשבוע במשך כל שנת הלימוד, למשך שלוש שנים (י'-יב')
מטרה: סיום התיכון בהצלחה, שיפור היכולות האישיות והלימודיות כהכנה לחיים.
השנה הראשונה עוסקת בפיתוח האני של המשתתף, ע"י מיפוי חוזקות וחולשות, פיתוח מודעות עצמית, טיפוח תחושת מסוגלות ויצירת דימוי עצמי חיובי. בשנה זו עוסקים ברכישת כישורי חיים בעזרת מערכים כגון: מיומנויות תקשורת, ניהול רגשות, יחסים בין אישיים, ניהול זמן ותהליך קבלת החלטות.
השנה השנייה מתמקדת במרחב הקבוצתי, אני והקבוצה. זאת על מנת להרחיב את מנעד התפקידים החברתיים של כל משתתף. המערכים עוסקים בנושאים כגון: עבודת צוות, סגנונות מנהיגות, תפקוד תחת לחץ, עתיד וקריירה. בשנה זו המשתתפים עוברים קורס בו הם מתנסים בהנחיה ועמידה מול קבוצה.
השנה השלישית מתמקדת בפיתוח אחריות חברתית, חינוך לערבות הדדית וחינוך לאזרחות פעילה מתוך מטרה שיהיו אזרחים מועילים לעצמם ולמדינה. זאת תוך הכוונה לגיוס לצה"ל/ שרות לאומי בתפקידים משמעותיים. בשנה זו מועברים תכנים כמו עזרה לזולת, תרומה לחברה והכנה לקראת הגיוס לצה"ל. במסגרת שנה זו הקבוצה אמורה ליזום, לתכנן ולהפעיל פרויקט התנדבותי.
הכנה לצבא
- מערכי התכנית תורמים להעצמה אישית, וכפועל יוצא מכך משפרים את המוטיבציה ויכולת העמידה בהתנסויות מורכבות ובמצבים מאתגרים. סוגיית הצבא נמצאת ברקע של פעילויות רבות ועם קבלת הצו הראשון בכיתה י"א, הנושא הולך ותופס נפח רב יותר.
- בשלבי התיכון המתקדמים קיים דיאלוג מתמיד בקבוצה סביב נושא הצבא, אבל ממקום אישי רגשי, בעוד המנחה שומר על עמדה ניטרלית.
- פעילויות עם מערכים ייעודיים העוסקים ישירות בסוגיית השירות הצפת רגשות וחרדות ותרגול דרכי התמודדות איתן, דיון בדילמות הקשורות לשירות כמו ציות לסמכות, חופש הפרט ועוד.
- בניית קשר דיאדי עם מנחה הקבוצה כהכנה לליווי הפרטני והתמיכה הרגשית במהלך שנות השירות.
שלב ב: הצבא
מטרה: לסייע למשתתפים לסיים את שירותם הצבאי בהצלחה וזאת על ידי תמיכה וליווי רגשי.
בחברה הישראלית השירות הצבאי מהווה מעין "טקס חניכה" לקראת הפיכת הנער לבוגר ישראלי מן השורה. על כן, לשירות הצבאי משמעות רבה בתהליך התפתחותם של בני הנוער והפיכתם ממתבגרים לבוגרים. לדברי פרופ' עמיה ליבליך (חוקרת פסיכולוגיה וחברה בישראל) השירות הצבאי מעכב את תהליך ההתבגרות, הפרידה מדמויות ההורים וגיבוש העצמאות אצל צעירים ישראלים. בעוד שבתקופת התיכון הצעירים היו עצמאיים למדי, עם הגיוס הם הופכים שוב לתלויים בהוריהם מבחינת התמיכה הרגשית והטיפול. לפיכך, הליווי הרגשי שמספק מנחה הקבוצה בשלב זה חשוב ומשמעותי ביותר, במיוחד עבור משתתפי התכנית אשר להוריהם אין אפשרות לתמוך בהם רגשית מסיבות שונות.
שלב ג: היציאה לאזרחות
מטרה: לסייע למשתתפים להשתלב באופן אפקטיבי בשגרת החיים האזרחית, תוך סיוע בבחירת תכניות שיאפשרו להם למצות את היכולות והכישורים שלהם, במקביל לתהליך היפרדות מהמנחה כדמות תומכת.
שלב זה מאופיין בעמימות מסוימת, מצד אחד, זהו שלב של חיפוש כיוון והתלבטויות הנוגעות לעתיד ומצד שני, זהו שלב בו לא רוצים לקבל החלטות "כבדות". אריקסון (פסיכולוג הוגה תאוריית השלבים הפסיכו חברתית) השתמש במונח – מורטוריום Moratorium)) כדי לתאר שלב בו צעירים מגבשים את הזהות שלהם, תוך לגיטימציה חברתית והורית להתנסות בתפקידים חברתיים ואישיים שונים, כאשר מוטלות עליהם חובות מועטות בלבד. בישראל תקופה זו מתרחשת בשלב יחסית מאוחר, שכן הגיוס לצבא מיד עם סיום התיכון והמעבר הישיר ממסגרת נוקשה למסגרת נוקשה אף יותר, דוחה את גיבוש הזהות. כלומר, בתום השירות ניתן לצפות לתקופת גישוש בה הצעירים ימנעו מהתחייבות למסלול עבודה או לימודים ארוך טווח. בתקופה זו יש לצפות שחלקם ירצו ש"יניחו להם" ויאפשרו להם לבדוק, לחקור ולתהות.
אנו מודים לפועלים בקהילה מהמרכז לבנקאות חברתית על תמיכתם בשלב האזרחות של תכנית 7, המסייעת בעיצוב דמותם של הצעירים כמבוגרים עם חוסן פנימי וכאזרחים מועילים ומעורבים בחברה בישראל.
הבנק תומך בפעילויות קבוצתיות ואישיות של התכנית בכל הארץ ומסייע לצעירים להגיע למטרותיהם במרחבי החיים השונים תוך התמקדות בהתנהלות כלכלית, השמה בתעסוקה, לימודים אקדמיים ותמונת עתיד.
לקריאת הדו"ח השנתי של שנת תשע"ח (2018-2017) לחצו כאן